גירושין בהסכמה – חיסכון בזמן, כסף ותעצומות נפש
רבים נוטים לחשוב שהליך גירושין חייב להיות סוער, ממושך ויקר, אך לא כך הדבר. גירושין בהסכמה הם ההוכחה שניתן גם אחרת: בני זוג שמחליטים להיפרד בדרכי שלום ובשיתוף פעולה חוסכים לעצמם ולילדיהם חודשים (ואף שנים) של מאבקים משפטיים, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בהליך כזה, המכונה לעיתים "גירושין ידידותיים" או "גירושין בשיתוף פעולה", הצדדים מגיעים בעצמם להבנות בכל הסוגיות – מרכוש ועד ילדים – ומגישים לאישור בית המשפט הסכם גירושין כולל. התוצאה: פרידה מכובדת, מהירה יחסית וזולה הרבה יותר. במאמר זה נסביר מהם גירושין בהסכמה, כיצד ניתן להגיע למצב המיוחל הזה – בין אם באמצעות תקשורת ישירה בין בני הזוג ובין אם בעזרת הליכי גישור, ונבחן האם למרות ההסכמות יש צורך פורמלי בעריכת הסכם גירושין כתוב (רמז: בהחלט כן). ההתמקדות שלנו תהיה בתועלות הרבות של גירושין בהסכמה – חיסכון בזמן, כסף ועצבים – לטובת מי ששוקלים אפשרות זו.
מה זה גירושין בהסכמה?
גירושין בהסכמה הם גירושין שבהם שני בני הזוג מסכימים הן על עצם סיום הנישואין והן על כל תנאי הפרידה. במילים אחרות, אין ביניהם מחלוקת מהותית: שניהם רוצים להתגרש, ושניהם הגיעו להבנה משותפת לגבי הסדרי המשמורת על הילדים, דמי המזונות, חלוקת הרכוש, וכל נושא רלוונטי אחר. למעשה, "גירושין בהסכמה" יכולים להתרחש בשני אופנים:
- הצדדים מגיעים מראש עם הסכמות – אולי בשיחות ביניהם, אולי בתהליך לא פורמלי – ופשוט מתרגמים זאת למסמך רשמי;
- בתחילת הדרך אולי לא הייתה הסכמה מלאה, אבל במקום להילחם בבית משפט, הם בחרו בגישור או משא ומתן עם עורכי דין, ובאמצעות דיאלוג הגיעו להסכמות הדדיות. כך או כך, התוצאה היא שהם אינם זקוקים להכרעה כפויה של שופט או דיין בכל הנוגע לתנאי הגירושין.
חשוב להבין: גם בגירושין בהסכמה, בני זוג יהודים חייבים לעבור דרך בית הדין הרבני כדי לקבל גט (טקס הגירושין הדתי הוא חובה, גם אם כל השאר סגור בהסכמה). אבל ההליך בפני בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה הוא כמעט טכני, כיוון שהצדדים מציגים הסכם גירושין חתום ומבקשים לאשרו ולתת פסק דין בהתאם. בית הדין מוודא ששניהם מבינים ומסכימים, ואם הכל כשורה – מאשר. לאחר מכן יבוצע טקס הגט ברבנות (גם הוא בהסכמה וללא דיחוי).
בגירושין בהסכמה אין "תביעה" במובן הרגיל, אלא בקשה משותפת לאישור הסכם. כמובן, הדרך לכך דורשת לעיתים הרבה עבודת הכנה ומשא ומתן – אבל זו נעשית מחוץ לכתלי בית המשפט, מה שמקטין עימות ומתח ציבורי.
היתרונות העיקריים של גירושין בהסכמה
- הליך קצר – ניתן לסיים את כל הסיפור בתוך חודשים ספורים (יש אף זוגות שצלחו זאת בכמה שבועות, תלוי ברמת ההסכמה ובזמינות הדיונים);
- עלות מופחתת – במקום שכל צד ישלם לעורך דין על דיונים מתמשכים, בדרך כלל עלות מתבטאת בעבודת עו"ד על הסכם או בעלות מגשר, שהן נמוכות משמעותית. כמו כן, אגרות המשפט מצטמצמות (אישור הסכם עולה מעט מאוד לעומת רצף תביעות).
- הפחתת הלחץ הנפשי - זוג שמתגרש בהבנה אמנם עדיין חווה משבר, אבל ללא מלחמות בבתי משפט נמנעת מהם ומילדיהם טראומה נוספת של סכסוך מתמשך.
כיצד ניתן להגיע לגירושין בהסכמה?
להגיע להסכמה מלאה עם בן/בת הזוג בנוגע לגירושין דורש תקשורת, גמישות ורצון טוב. הנה מספר דרכים וכלים שיכולים לסייע:
- שיחה פתוחה והסדר ישיר: ישנם זוגות המסוגלים לשבת יחד בשלב מסוים, אולי לאחר שהרוחות קצת נרגעו, ולדון עניינית בכל סוגיה – "מה נעשה עם הדירה?", "כמה מזונות נראים לך הגיוניים?", "איך נחלק את זמני השהות עם הילדים?". אם מצליחים לקיים דיאלוג כן ומכבד, לעיתים מופתעים לגלות שאין פער גדול מדי בעמדות. במידה ויש נושאים נפיצים, אפשר לדחות אותם לשיחה נפרדת או להסכים על פשרה בסיסית (למשל למכור נכס ולחלק חצי-חצי כשלא מגיעים להסכמה מי יישאר בו). התקשורת הישירה מתאימה בעיקר לזוגות שהיחסים ביניהם, על אף הכל, נשארו קורקטיים ושניהם באמת רוצים "לסגור את זה יפה". חשוב, כמובן, לא לערב רגשות נקם או עלבונות בשיחות – להת聚 על טובת הילדים ועל העתיד. בני זוג ששומרים על קור רוח בשלב הזה יוכלו להגיע רחוק.
- גישור גירושין: אחת הדרכים הפופולריות ביותר כיום להגיע לגירושין בהסכמה היא באמצעות הליך גישור. מגשר גירושין הוא צד שלישי ניטרלי – לרוב עורך דין או מטפל זוגי שעבר הכשרה – שמטרתו לעזור לבני הזוג לנהל משא ומתן באופן מובנה והוגן. בגישור, כל נושא עולה לדיון בפגישה (או מספר פגישות): מתחילים למשל בילדים – המגשר מסייע לבנות תוכנית הורות (מי לוקח מתי, מה עושים בחגים, איך מחליטים בענייני חינוך וכו'), ואז עוברים לרכוש – מפרטים את כל הנכסים, ומחפשים הסדר: אולי לX נשאר העסק, לY הדירה, ויעשו איזון כספי, וכן הלאה. המגשר עוזר להעלות רעיונות יצירתיים (למשל, "מה דעתכם להשאיר את הילדים בבית הקבוע, ואתם ההורים תתחלפו – שבוע כל אחד בדירה השכורה?" – זה נקרא "קן ציפורים", לדוגמה יצירתית שזוגות מסוימים בוחרים). הוא גם שומר על האווירה מכובדת, עוצר התלהטות, ומוודא שכל צד מרגיש שמקשיבים לו. הליך הגישור סודי ולא מחייב – מה שנאמר בו לא יוצא החוצה, והצדדים חופשיים להחליט להסכים או לא לכל הצעה. אחוזי ההצלחה של גישור גבוהים, במיוחד כששני הצדדים מלכתחילה מעוניינים לחתור להסכם ולא להיגרר לבית משפט.
- עזרה של עורכי דין בשיתוף פעולה: ישנו מודל הנקרא "גירושין בשיתוף פעולה", בו שני הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין שעברו הכשרה מיוחדת לעבוד בשיתוף פעולה ולא בעימות. למעשה, כל הפגישות מתקיימות כישיבות ארבע-צדדיות (בני הזוג + עורכי דינם) בחדר ישיבות ולא בבית משפט. המטרה: שהעורכי דין יסייעו ללקוחות שלהם להגיע להסכמות הוגנות, במקום להילחם. הם מחויבים בגילוי מידע מלא, בהתחשבות בילדים, ובהוגנות. אם זה מצליח – מנסחים הסכם ושלום על ישראל; אם לא – ההסכם בין הצדדים הוא שהעורכי דין הללו יפרשו, וכל צד ייקח עו"ד אחר להמשך מאבק (מה שיוצר תמריץ ליישב).
- שימוש ביחידת הסיוע של בית המשפט: כפי שהוזכר במאמרים קודמים, החוק מחייב התחלה בהליך יישוב סכסוך. יחידת הסיוע (עובדות סוציאליות מגשרות) תקיים לפחות פגישה אחת משותפת, ותיתן מידע על אפשרויות כמו גישור. אם בני הזוג מסכימים, היחידה יכולה לכוון אותם להמשך תהליך גישורי (בתוך היחידה או מחוצה לה). רבים למעשה משיגים הסכמות בעזרת יחידת הסיוע כבר בשלב הזה. זהו שירות חינמי (ממומן על ידי המדינה), כך שכדאי לנצל אותו – במיוחד אם המשאבים מוגבלים ואין אפשרות למגשר פרטי.
כמובן, לא לכל זוג מתאימה כל שיטה. למשל, במקרי אלימות במשפחה – גירושין בהסכמה אינם רלוונטיים, שכן יש יחסי כוחות מעוותים ולא ניתן לצפות מהקורבן להתדיין כשווה. גם במקרים של הסתרת נכסים או חוסר אמון קיצוני, אולי יידרש ביהמ"ש לחשוף מידע בכפייה. אבל עבור רוב הזוגות – שאין ביניהם "פשע" אלא פשוט התאהבות שדעכה ורצונות נפרדים – דרכי ההסכמה אפשריות.
נקודה חשובה: גירושין בהסכמה אינם מתרחשים מעצמם. הם דורשים נכונות לוותר על חלק מהדרישות. אף אחד לא מקבל 100% ממה שרצה, אחרת השני ירגיש מקופח ולא יסכים. יש להתכונן נפשית לכך שיהיו פשרות (למשל, לקבל שהילדים יהיו גם עם ההורה השני בחגים מסוימים, לוותר על חפץ מסוים או לוותר על כמה אחוזים מהכסף כדי לסגור עניין). אך הוויתור הזה הוא קטנטן לעומת מה שמרוויחים בחסכון של שנים של ריב בבית משפט.
האם יש צורך לערוך הסכם גירושין כאשר מתגרשים בהסכמה?
התשובה היא בהחלט כן. גם אם בני הזוג מיודדים ומסכימים על הכל בעל פה, חשוב לעגן את כל ההסכמות בכתב בהסכם גירושין מפורט. הסיבות לכך:
- תוקף משפטי מחייב: רק כאשר ההסכמות כתובות, חתומות ומאושרות על ידי בית משפט/בית דין – הן מקבלות תוקף של פסק דין. כלומר, אם בעתיד חלילה אחד הצדדים יחזור בו מאיזו הבטחה, ההסכם המאושר יאפשר אכיפה (כמו גבייה בהוצאה לפועל אם לא ישלם מזונות וכד'). הבטחות בעל פה, לעומת זאת, לא יהיו ברות מימוש אם הצד השני ישנה את דעתו.
- מניעת אי-הבנות עתידיות: מסמך כתוב גורם לצדדים לפרט ולדייק. הרבה פעמים מה שנדמה שהיה סגור בעל פה – כשמנסים לכתוב, מגלים פערים. למשל: "נסגור חשבון בנק ונחלק" – מי בדיוק מקבל איזה סכום? "הילדים יהיו אצלי פעמיים בשבוע" – איזה ימים ואילו שעות? בהסכם כתוב עוברים נקודה-נקודה ומחדדים, כך שלא תהיה פרשנות שונה. זה מונע סכסוכים בשלב מאוחר יותר.
- התייחסות לנושאים עתידיים: הסכם טוב כולל גם סעיפים למקרים משנים את פני הדברים: מה אם אחד יחליף עבודה וההכנסה תשתנה, האם מעדכנים מזונות? מה אם אחד ירצה לעבור עם הילדים לעיר אחרת – איך יסתדרו זמני השהות אז? מה קורה אם הורה חדש נכנס לתמונה (בן/בת זוג חדש/ה) – האם זה משפיע על משהו בהסדרים? סעיפים כאלה מייצרים ודאות גם לשנים קדימה. בעל פה, סביר שלא יחשבו על כל זה.
- דרישת בית המשפט/בית הדין: בתי הדין ובתי המשפט בישראל לא יאפשרו פשוט לבוא ולהתגרש בלי שהוצג הסכם (או שניתנה החלטה שיפוטית). בני זוג שלא מביאים הסכם, בעצם יבקשו מבית הדין לפסוק עבורם, מה שלא עולה בקנה אחד עם "בהסכמה". לכן, הפרקטיקה היא תמיד הגשת הסכם כתוב לאישור.
לכן, אפילו אם הכל ורוד, חובה לגבש הסכם גירושין ולחתום עליו. ניתן לנסחו לבד, אך עדיף להעזר בעורך דין כדי לוודא שלא מפספסים סעיפים חשובים ושמשתמשים בניסוח משפטי ברור. לעיתים זוגות שמגשרים מגיעים עם "טיוטת הסכם" שהמגשר עוזר להם לכתוב, ואז לוקחים עורך דין שיבדוק וילווה אותם לאישור. השקעה קטנה בעריכת הסכם מקצועי שווה זהב.
מה כולל ההסכם? בדרך כלל: פרטים על הילדים – מי ההורה המשמורן (אם מגדירים כזה) או שמצהירים על משמורת משותפת, פירוט זמני שהות (לוח זמנים שבועי + חגים + חופשות), חלוקת חגים/ימי הולדת, החלטות חינוך ובריאות (לרוב הסכמה לשתף פעולה ולהחליט במשותף, או מנגנון בוררות במקרה של מחלוקת). סעיפי מזונות ילדים – סכום חודשי, תאריך תשלום, מנגנון הצמדה, איך מחלקים הוצאות חריגות (בד"כ חצי-חצי בהסכמה מראש). רכוש – מה עושים עם הדירה (למכור או שאחד קונה את חלק האחר), איך מחלקים כספי חשבונות וביטוחים, רכבים, חפצים ספציפיים (למשל למי נשארת המכונית או הפסנתר). חובות – מי נוטל אחריות על איזה חוב אם יש. סעיף ויתור – שכל צד מוותר על תביעות עתידיות אחד כלפי השני (למעט מה שבהסכם). כתובה – מציינים שהכתובה מבוטלת ואין לצדדים טענות, או אם הוסכם על סכום פיצוי במקום כתובה. סידור גט – התחייבות להתייצב לבית הדין ולבצע את הגט במועד שנקבע. סעיפי סנקציה אם מישהו יכשיל זאת במכוון. ועוד סעיפים כלליים (כמו תוקף ההסכם, אפשרות שינוי רק בכתב, וכד').
עם ההסכם החתום פונים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה (יש סמכות מקבילה לאישור הסכמי גירושין – בני זוג יהודים יכולים לבחור אם לאשר בבית המשפט או ברבני). הבחירה לעיתים תלויה: יש זוגות שמרגישים נוח יותר בבית משפט לענייני משפחה, במיוחד אם יש נושאים אזרחיים מובהקים. יש אחרים שיגידו – כבר נלך לרבני במקום אחד גם לאישור וגם לטקס. כך או כך, הדיון קצר: השופט/דיין יוודא ששניכם מבינים את ההסכם, שלא נכפתם לחתום, שהוא הוגן במיוחד כלפי הילדים (בתי משפט בוחנים את סוגיית טובת הילדים – למשל, שלא קבעתם מזונות אפס כשהאישה מובטלת, דבר שעלול לפגוע בילדים). אם הכל תקין, יאושר ההסכם ויינתן לו תוקף פס"ד. בבית הדין הרבני, לרוב באותו מעמד או במועד קרוב, יקבעו מועד לסידור הגט עצמו.
סיכום
גירושין בהסכמה הם ללא ספק הדרך המומלצת לפרק נישואין. הם לא תמיד אפשריים, כי צריך שניים לטנגו – אך כשיש סיכוי, שווה להשקיע בכך מאמץ. הליך כזה חוסך לשני הצדדים זמן יקר, כסף רב (שיכול לשמש כל אחד מהם להתחלה החדשה ולא ללכת על שכר טרחת עורכי דין) וכוחות נפש שיישמרו להמשך החיים ולהורות משותפת טובה. יש לזכור שגם אחרי הגט, במיוחד כשיש ילדים, תישארו בקשר שנים ארוכות כהורים. פרידה בהסכמה מניחה יסוד בריא להמשך שיתוף הפעולה ההורי – מה שהכי חשוב לילדים. עורכת דין דיני משפחה בעלת אוריינטציה גישורית יכולה ללוות אתכם בתהליך, להמליץ על מגשר מתאים, ולוודא שההסכם הסופי מגן על צרכיכם. כך תוכלו להתגרש בכבוד, ולצאת לדרך חדשה כשאתם שלמים עם התהליך שעברתם.
